גז"ד של מורשע בעבירות יידוי בקבוקי תבערה, תקיפה וחברות בהתאחדות בלתי מותרת יעמוד בעינו

השופט סא"ל י' רזניק :

1. המערער הורשע על פי הודייתו בשלושה פרטי אישום והם:

א.      במהלך השנים 2002-2004, באזור בידו, יחד עם אחרים, יידה בקבוקי תבעירה, במספר רב של הזדמנויות, לעבר כוחות צה"ל ואזרחים ישראלים בכוונה לפגוע בהם: זריקת חפץ מבעיר- עבירה לפי תקנה 58 (ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.

ב.      היה חבר בארגון חמאס שהוא התאחדות בלתי מותרת משנת 2003 ועד סמוך למעצרו ביום 26.04.07: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת- עבירה לפי תקנה 85 (1) (א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.

ג.        בשנת 2004, באזור, תקף והכה נמרצות אדם אשר נחשד על ידי המערער וחבריו בשיתוף פעולה עם ישראל: תקיפה- עבירה לפי סעיף 66 (א) + ב (1) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378) תש"ל- 1970.

2. על כל אלה גזר בית המשפט הצבאי יהודה (כב' השופט רס"ן מנחם ליברמן) על המערער את העונשים הבאים:

                                 א.         45 חודשי מאסר לריצויי בפועל מיום מעצרו (26.04.07).

                                 ב.         24 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור המערער עבירה בה הורשה בתיק זה.

3. בית המשפט קמא קבע כי אין להמעיט בחומרת מעשיו של המערער אשר, כאמור, יידה במספר רב של הזדמנויות בקבוקי תבעירה לעבר כוחות צה"ל ואזרחים ישראלים אשר היה בכוחם לגרום נזק של ממש ואף להביא לפגיעה חמורה לחיי אדם.

עוד ראה בית המשפט קמא בחומרה את מעשה תקיפת האדם שנחשד על ידי המערער בשיתוף פעולה עם ישראל.

כן ראה בית המשפט לקבוע כי כאשר מוציא אדם לפועל מעשים אסורים במסגרת חברות בארגון אסור חייב רף הענישה  להעלות באופן ממשי.

4. בא כוחו של מהערער עו"ד אכרם סמארה טען בפנינו כי יש להחזיר את התיק לערכאה הדיונית משום שהשופט שגזר את דינו של המערער לא היה השופט שהכריע את הדין. עוד טען הסנגור, כי חלק משותפיו של המערער נשפטו לאחר מתן גזר דינו והם נדונו לעונשים קלים יותר. לפיכך סבור הסנגור כי מן הראוי להחזיר את התיק לערכאה קמא על מנת להיטיב את הרגשתו של המערער באשר לעשיית משפט צדק עמו. עוד טען הסנגור, כי פעילותו של המערער בחמאס הופסקה לאורך שנים והוא לא היה פעיל בארגון זה עד יום מעצרו.
5. לא ראינו מקום לקבל את טענותיו של הסנגור. אכן, השופט שלפניו הוצג כתב האישום המתוקן, במסגרת עסקת טיעון, היה אחר מהשופט שגזר את הדין. יחד עם זאת, השופט שהכריע את הדין החליט והודיע לצדדים כי הטיעונים לעונש ישמעו בפני כב' השופט ליברמן ובמעמד זה לא העיר סנגורו של המערער דבר באשר להמשך שמיעת הטיעונים לעניין העונש בפני שופט אחר.

באשר לגזירת דינם של שותפיו של המערער, לא מצאנו בחומר שהציג הסנגור לפנינו התייחסות המאששת את טענותיו בעניין זה. באשר לעונש שנגזר למערער, דעתנו היא כי רק על הסדרה הארוכה של יידוי בקבוקי תבעירה כאמור לעיל ראוי היה להשית על המערער עונש של מאסר בפועל במידה שגזר ביהמ"ש קמא.

לעניין העונש ההולם למיידי בקבוקי תבעירה סדרתיים, אנא ראו החלטות ביהמ"ש הצבאי לערעורים בע' 3201/08 ובערעורים מאוחדים ע' איו"ש 127/01 ו-136/01 וכן ע' איו"ש 257/03.

תקיפתו של האדם שנחשד על ידי המערער וחבריו בשיתוף פעולה עם ישראל כך שהוכה על ידי המערער וחבריו נמרצות, גם בגין מעשה זה מהראוי היה לגזור על המערער עונש של מאסר ממשי לריצוי בפועל ובל נשכח את חברותו הממושכת בארגון החמאס.

העונש הכולל של 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל איננו חמור כלל ועיקר ואף נוטה לדעתנו לקולא.

6. אשר על כן החלטנו לדחות את הערעור על גזר דינו של המערער.

הנשיא אל"ם א' משניות :